<h1>ראבי"ה סימן תר"צ</h1>
<h2>דף ל.</h2>
לכתוב כאן דברי מורי אבי. ראיתי בני אדם שהולכים בשדה הגוי ברשות הגוי וקוצצין ערבה והושענא ביום שביעי של ערבה. ונראה לי דשלא כתורה עושין, מדאמר רב הונא להנהי אוונכרי כי גזיתו אסא לא תיגזו אתון אלא ליגזו אינהו וליתבי לכו מאי טעמא סתם גוים גוזלי שדות הם וקרקע אינה נגזלת. ובני נח מוזהרין על הגזל, ואפילו גוי מגוי, כדמוכח מפרק ארבע מיתות [נ"ז ע"א], ומסתמא גוים גוזלים שדות זה מזה. וקיימא לן נמי בפרק הגוזל בתרא [קי"ג ע"ב] גזל גוי אסור כרבי עקיבא. והא דאמר [התם] רב אשי (התם) כי אזיל בארבא חזא להנך שיבשי דגופנא תלו לבר מפרדיסא ותלו ב[הו] קיטפי דעינבי אמר ליה לשמעיה זיל חזי אי דגוי נינהו אייתי לי [אי דישראל נינהו לא אייתי לי] מפרשים רבותינו משום הפקר דתלו להו לבר מפרדיסא שרי. ומכאן אני אומר דבזמן הזה נמי סתם גוים גוזלי שדות [הם] בחוצה לארץ, שהרי רב הונא מבבל היה ומזהיר לאוונכרי ישראל שלא לקוץ. ולפיכך צריך ליזהר לבני אדם שלא לקוץ ערבה לצורך הלולב משום גזל, רק ישכור הגוי לקוץ, כי היכי דלהוי יאוש בידיה ושינוי רשות [בידו], ואין לחלק בין בבל לחוץ לארץ, שאנו נמשכין אחריה. ואף על פי שפירש רבינו שלמה סתם גוים גוזלי שדות מישראל הם לאו דוקא הוא, דמה לי מישראל או מגוי, שהרי שניהם תורת גזל נוהג בהם. ותו [דיש לחוש] נמי [שמא] מימים קדמונים גזל מישראל. ואין להקל בדבר. אבי מורי.
